פסק-דין בתיק עפ"ג 36009-01-12

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת"פ 32220-03-10 (בימ"ש השלום בכפר-סבא) בהחזקת סכין שלא כדין, ונידון לחודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ול- 4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער וכלפי עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטל עליו.

ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בית משפט קמא טעה כאשר לא אימץ את המלצת שירות המבחן שלא להרשיע את המערער לאור גילו הצעיר, נסיבות חייו הקשות כפי שתוארו בתסקיר המבחן שהיה בפני בימ"ש קמא ואשר הוצג גם בפנינו, ועברו הנקי.

לטענת ב"כ המערער, בית משפט קמא זקף של כראוי לחובתו של המערער בכל הקשור לאי הרשעתו את העובדה שניהל הוכחות ולא הודה בהחזקת הסכין למטרה לא כשרה.

ב"כ המערער הציג בפנינו פסיקה שבה בוטלה הרשעת בחור צעיר בעבירה של החזקת סכין נושא רע"פ 3446/10 אלחלים נ' מדינת ישראל, אך עיון בפסק הדין מעלה כי הסיבה העיקרית שבית המשפט העליון ביטל את הרשעתו של המערער היתה חוסר ההנמקה של ההרשעה על ידי בית המשפט המחוזי שקיבל ערעור על החלטת בית משפט שלום שלא להרשיע את אותו מערער.

ב"כ המערער הציג בפנינו את פסק הדין בעפ"ג 28896-03-11 (בימ"ש מחוזי מרכז) גמזו נ' מדינת ישראל, שבו בוטלה הרשעתו של בגיר שהחזיק סכין, אך עיון בפסק הדין מעלה כי הנימוק לביטול ההרשעה היא הפגיעה החמורה בתעסוקתו של אותו מערער כתוצאה מהרשעתו בכך שהוא לא יוכל לבצע עבודות כלפי גורמים מקצועיים שעבורם ביצע עבודות לשביעות רצונם אם יורשע.

באשר לעונש המאסר לריצוי בעבודות שירות טוען ב"כ המערער כי גם לעניין זה היה צריך לקבל את המלצת שירות המבחן להטיל על המערער לבצע עבודות של"צ, שבביצוען החל, שכן גם אם נפלט ממסגרות לימודים ומצה"ל אין בכך כדי להעיד שלא יוכל לבצע עבודות של"צ.

הלכה פסוקה היא כי הכלל הוא שמי שבימ"ש קובע כי ביצע עבירה יורשע בביצועה אלא אם קיימות נסיבות חריגות שלא להרשיע אותו.

זה הכלל לגבי בגירים וכאשר מדובר בעבירה של החזקת סכין על ידי אדם צעיר כמו המערער, יש להחיל אותו גם עליו שכן תופעת הסכינאות, שתחילתה בהחזקת הסכין, פושה גם בין בני נוער ומפילה קורבנות.

באשר למערער שבפנינו, אמנם מדובר במי שאין לו עבר פלילי, הוא צעיר יחסית ונסיבותיו האישיות קשות, אך אין בכל אלה ובהמלצת שירות המבחן, שאיננה חזות הכל, כדי להצדיק נקיטת הליך חריג לגביו של אי הרשעה, במיוחד כאשר לא הובא כל נתון המצדיק זאת בכל הקשור לפגיעה בעתידו של המערער כתוצאה מהרשעתו.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא אכן מעלה כי הזכיר את העובדה שהמערער לא לקח בפניו אחריות מלאה על החזקת הסכין שכן הוא טען כי אמו הביאה לו את הסכין, בין יתר חפצים, על מנת שיפתור את בעיית ההתנעה של הרכב והוא שכח שהסכין נשארה שם.

כמו כן, התייחס בימ"ש קמא לטענת המערער שהסכין נמצאה ברכב בשעות ערב ולא על גופו של המערער כנימוק לאי הרשעה שכן הדבר מעיד על חוסר הרצון של המערער להשתמש לרעה באותה סכין.

עם זאת, אין לקבל טענת ב"כ המערער כי הנתונים הללו שימשו לכשעצמם נימוק להרשעת המערער, שכן הם הביאו לביטוי את אי נטילת האחריות, לעומת האמור בתסקיר המבחן לפיו המערער נטל אחריות על החזקת הסכין.

אף אנו איננו רואים בעובדה שהסכין הוחזקה ברכב, לאור טענות המערער בקשר אליה, כדי לשמש נימוק לאי הרשעתו של המערער.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור בכל הקשור להרשעת המערער בעבירה של החזקת סכין.

שונה המצב בכל הקשור להטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטל על המערער על ידי בימ"ש קמא למשך חודשיים.

בימ"ש קמא נימק את החלטתו שלא להטיל על המערער לבצע עבודות של"צ כפי שהמליץ שירות המבחן בהיקף של 180 שעות בכך שהמערער לא מקיים אורח חיים נורמטיבי, שכן הוא נפלט בזו אחר זו מהמסגרות שבהן היה, דבר שמעיד על כך שמסגרת של שעות שירות לתועלת הציבור איננה מסגרת מתאימה לו ויש מקום למסגרת קשוחה יותר.

נראה לנו כי הנסיבות לקולא שהובאו על ידי ב"כ המערער להצדקת הבקשה לבטל את הרשעתו של המערער בצירוף גילו הצעיר, עברו הנקי והיותו עובד לפרנסתו, מצדיקות קבלת המלצת שירות המבחן להטיל על המערער עבודות של"צ שכן גם אם נפלט ממסגרות קודמות חזקה עליו שיבצע את עבודות השל"צ כהלכה, שאחרת מוסמך יהיה שירות המבחן לבקש לבטלן ולהטיל עונש אחר במקומן.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור באשר למאסר לריצוי בעבודות שירות, מבטלים את עונש המאסר הנ"ל וקובעים כי המערער יבצע 180 שעות של"צ ביחידת המתנדבים באגף הרווחה בהוד השרון על פי תוכנית שהוכנה לו על ידי שירות המבחן.